#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעד. 1 מהו לשון ערבות ומהו לשון קבלנות, ומתי אינו יכול לתבוע את הלוה אלא את הערב?	"אמר רב הונא: הלוהו ואני ערב הלוהו ואני פורע הלוהו ואני חייב הלוהו ואני אתן - כולן לשון ערבות הן, תן לו ואני קבלן תן לו ואני פורע תן לו ואני חייב תן לו ואני אתן - כולן לשון קבלנות הן. אבעיה להו הלוהו ואני קבלן תן לו ואני ערב מהו - אמר ר' יצחק: לשון ערבות ערבות לשון קבלנות קבלנות. <p dir=""rtl"">רב חסדא אמר: כולן לשון קבלנות הן בר מהלוהו ואני ערב.</p><p dir=""rtl"">רבא אמר כולן: לשון ערבות הן בר מתן לו ואני נותן.</p><p dir=""rtl"">אמר מר בר אמימר לרב אשי בשם אביו שבתן לו ואני נותן אין למלוה על הלוה כלום, ולא היא, ואין הלוה נפטר מהמלוה אלא אם הערב נשא ונתן ביד.</p>"	בבא בתרא קעד.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעד. 2 'ההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסי דלוה מקמי דלתבעיה ללוה סלקיה רב חנין בריה דרב ייבא' מדוע סלקו?	נכסיו של בנ&quot;א הם הערבים עליו וכמו שאין תובעים את הערב תחילה כך אין תובעים מנכסיו תחילה.	בבא בתרא קעד.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעד. 3 ערב שפרע ליתומים את חוב אביהם מישראל ומגוי האם יכול לתבוע את כספו מהיתומים (ומה הדין אם כתוב על השטר התקבלתי)?	"מישראל אם לא הודיע להם שיפרעו אלא פרע מעצמו ותובע אותם אינם צריכים לשלם לו, לרב פפא דפריעת בע&quot;ח מצוה ויתומים לאו בני מיעבד מצוה נינהו, רב הונא בריה דרב יהושע אמר אימור צררי אתפסיה, איכא בינייהו כשחייב מודה (בשעת מיתותו) א&quot;נ שמתוהו ומת בשמתא, שלחו מתם הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע.<p dir=""rtl"">[שנינו בברייתא ערב שהיה יוצא שט&quot;ח מתחת ידו אינו גובה מהיתומים אבל אם כתב עליו המלוה התקבלתי גובה, לרב הונא בריה דרב יהושע י&quot;ל כשחייב מודה (וע' תוס'), ולרב פפא כיון דכתיב ביה התקבלתי הוי כמלוה בשטר שגובה מהיורשים.]</p><p dir=""rtl"">לוה מהגוי - רב מרדכי אמר לרב אשי בשם רבא אפ' למ&quot;ד חישנן לצררא מגוי לא חישינן כיון שפורעים מהערב תחילה אינו נותן לו צררא, א&quot;ל רב אשי אדרבא אפ' למ&quot;ד לא חישינן לצררא מגוי כיון שגובה מהערב תחילה הערב לא יחתום לו אם לא יתן לגוי צררא.</p>"	בבא בתרא קעד.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעד: 1 כיצד אביי הציע לרב הונא ברי דמשה בר עצרי עצה להוציא מאביו ערבות על כתובתו הרי הוא רשע ערום?	בנו שאני וצורבא מרבנן שאני.	בבא בתרא קעד:		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעד: 2 ערב וקבלן דבע&quot;ח ובכתובה האם מתשעבד בשיש נכסים ללוה ובאין לו, וכיצד הלכה?	"ערב דכתובה - ודאי לא משתעבד דמצוה קעבד ולא החסירו כלום,<p dir=""rtl"">קבלן דבע&quot;ח - ודאי מתשעבד,</p><p dir=""rtl"">קבלן דכתובה וערב דבעל חוב - נחלקו יש אומרים אם יש נכסים ללוה משתעבד ואם אין לו לא משתעבד [לאב&quot;א אבא לבנו כן משתעבד], וי&quot;א לעולם משתעבד וכן הלכה.</p>"	בבא בתרא קעד:		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעד: 3 שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי האם נאמן ומדוע?<p dir=""rtl"">אמר מנה לפלוני בידי האם יתנו ומדוע?</p>"	אדם עשוי שלא להשביע את בניו וכן את עצמו, לכן בלא שטר ודאי לא יתנו וכן אם יש לפלוני שטר לא מקוים והוא אומר מנה לפלוני בידי אין צריכים לתת, אבל אמר תנו הוי קיום לשטר ויתנו.	בבא בתרא קעד:		י'
